ליברמן מנסה למצב את עצמו כמנהיג לגיטימי ממלכתי שבקונצנזוס. למרבה האבסורד, ליברמן אף מתראיין בתקשורת הישראלית 'כמבוגר האחראי', איש שמירת החוק שבא לעשות "סדר" (כביכול).
בפועל ליברמן אינו בוחל בשיטות השפלות שניתן להעלות על הדעת בכדי ליצבור כח פוליטי פסול. אנשי מפלגתו השתלטו על שערי הכניסה לישראל, והם מאפשרים כמעט לכל דורש (מיוצאי ברה"מ לשעבר) לקבל דרכון ישראלי תוך שהם מבטלים שלל הגבלות רגולטוריות הנהוגות בכל מדינה סבירה.
כך למשל, בשנת 2017 בוטלה התקנה על מתן דרכון זמני לעולה (תעודת מעבר) בכדי לבחון את בכדי לבחון את רצינות כוונתו להתאזרח או רק לקבל דרכון בכדי לזכות בפטור מויזה לצורך כניסה למדינות אירופאיות.
בעשותו כן, מאפשר ליברמן לזרימה בלתי פוסקת ובלתי מבוקרת של "עולים" חדשים נטולי זיקה לעם היהודי שהם כח אלקטורלי פסול בו זכה ליברמן מן ההפקר ומתוך פגיעה בעקרונות מגילת העצמאות, ובתקנת הציבור.
הציבור הישראלי בתמימותו הרבה אינו מודע לעובדה שליברמן נוקט "בכללי משחק" שונים לחלוטין מהנהוג במדינה דמוקרטית.
התמקדות ב 'Hard-Core'
בריה"מ התפרקה לפני כמעט 30 שנה. מסך הברזל הורם, וכל מי שחפץ עלה לארץ ללא כל מגבלה. מרבית היהודים כבר מזמן עלו לארץ וחלקם היגר למדינות מערביות (קנדה, גרמניה) שקיבלו אותם בזרעות פתוחות ביודען שיהודים משתייכים בדר"כ לרבדים גבוהים של החברה. ליברמן פונה לאותם "עולים" שעלו לאחרונה אשר חלקם הינם מהגרי מצוקה המגיעים מהרבדים הנמוכים של החברה הרוסית.
משום כך פונה ליברמן לאותם אנשים נעדרי זיקה לעם היהודי ו/או לתרבות הישראלית. לאותן שכבות נמוכות, אין יכולת לסנן את התכנים והם נוטים להאמין לדברים הקשים (הגובלים באנטישמיות של ממש), שמטיח ליברמן בגורמים מהותיים בחברה הישראלית (חרדים דתיים לאומיים), בפני אותן אוכלוסיות אשר חלקן נבערות מדעת.
השכבות הגבוהות יותר של יוצאי רוסיה מבינות את קלישות טענותיו ואת עצם היותן מדיפות נחוחות אנטישמיים מובהקים.
התעמולה הנחרצת של ישראל ביתנו מנצלת לרעה תוצאות של ריקנות רוחנית והיעדר כל חיבור לתרבות יהודית בקרב רוב הצאצאי יהודים יוצאי ברה"מ שעברו תהליכים ארוכים של חילון והתבוללות.
התעמולה של ישראל ביתנו נשענת בחלקה גם על חוסר התמצאותם של חלק ניכר של דוברי רוסית במציאות ישראלית ושליטתם המוגבלת או כמעט אפסית בשפה העברית (במיוחד של אוכלוסייה המבוגרת) וקירבתם לתרבות הרוסית מכוח מוגבלות זו, הרי השפה כגורם התרבותי והחברתי והלאומי המאחד והמייחד יוצרת ומשמרת את התרבות ומהווה עבור הקהילה את החותם התואם את זהותה.
המלחמה בציבור הדתי לאומי "המשיחי" (כלשונו המסיתה של ליברמן)
תרומתו של הציבור הדתי לאומי ומעורבותו בחברה הישראלית (צבא, אקדמיה, כלכלה) ידועה לכל.
בשלבים מוקדמים יותר נותרו חובשי הכיפות הסרוגות מחוץ למתקפות ואף זכו אצל אנשי ליברמן לצקצוק מתחסד בכבוד תרומתם לחברה ולצבא.
רק בשלב מאוחר יותר (בקמפיין לסבב הבחירות הראשון), וכחלק מהתנהלותו המניפולטיבית והצינית, נעדרת כל שידרה אידאולוגית, הותר דמו של הציבור הדתי לאומי, תוך שהוא ממסמר את הציבור הדתי-לאומי כמשיחי, חשוך וקנאי.
ליברמן החדיר לתודעת הציבור את השימוש במושג "משיחי" ככינוי גנאי נגד הזרם המרכזי של הציונות הדתית. אוהדי ליברמן אימצו לליבם את השימוש בכינוי הגנאי ואף החלו לתייג את כלל שומרי מצוות כאנשים משיחיים. נדמה כי "מבחן הקבלה" החברתי בקרב רבים מתומכיו הוא רף ההכפשה נגד שומרי המצוות. השפעת סמכותו של יו"ר ישראל ביתנו (שכיהן כשר בישראל) על דוברי רוסית התאפיינה בכינויי הגנאי הקשים הגובלים בהסתה פרועה ומסוכנת, תוך יצירת דלגיטימציה כנגד ציבור מהותי בחברה הישראלית.
הפגיעה בציבור החרדי
ליברמן כידוע נעדר כל שדרה אידיאולוגית. ברבות השנים שיתף פעולה עם הסיעות החרדיות ובמיוחד עם ש"ס. כך למשל הריץ את משה לאון לרשות עריית ירושלים תחת זאב אלקין שהוא כידוע יוצא בריה"מ לשעבר.
לאחרונה זיהה ליברמן שהציבור החרדי הוא 'שק חבטות' שעשוי לסייע לו אלקטורלית הן בקרב ילידי הארץ והן בקרב ציבור העולים.
ליברמן וחבריו למפלגת 'ישראל ביתנו' ניצלו לרעה את העדר בקיאותם בסוגיה המכאיבה (הנוגעת לחלק ממצביעי ישראל ביתנו) בדבר ההקפדה על בדיקת זכאותם ויהדותם ואת העובדה שהסוגייה מעוררת התקוממות, פחד ואנטגוניזם.
כך למשל נעשה שימוש פסול בקמפיין הציני נגד בדיקת ד.נ.א. (DNA) לאלו המבקשים שבית הדין יכיר בהם כיהודים. הקמפיין מתעלם מן העובדה שאף אחד לא הוכרח לבצע בדיקה, וכי הבדיקה מוצעת למי שאין לו אף ראייה ליהדותו. הקמפיין אף מתעלם מן העובדה שהבדיקה אינה משמשת כבירור יהדות על פי ההלכה אלא אך ורק מסיעת בהליך בירור היהדות.
בקמפיין פסול זה עשה ליברמן שימוש בכדי לקעקע את מוסד הרבנות ולהציגו בתור הראי הכעור של החברה החרדית ומוסדותיה כמלאים בשנאה כלפי קהל העולים מחבר העמים. הקמפיין הצליח כאמצעי ללכדם תחת כנפי מפלגת ישראל ביתנו במיוחד ליכד את אלה שאינם יהודים שמנסים להיטמע בעם ישראל וחוששים מהליך בירור יהדותם. התופעה נוצלה עד תום ליצירת פילוג, התעצמות תחושות ניכור ומתח חברתי תוך זריעת שנאה כלפי היהדות וההלכה.
כהצדקה להשקפותיהם עסוקים אנשי ליברמן בהשחרת היהדות וכלל יהודים מאמינים, אותם מכנים לא אחרת כפדופילים וטפילים ובדמוניזציה אובססיבית של הדתיים ומנהגיהם. תומכי ישראל ביתנו תוקפים מנהגים והלכות והופכים קטעים מהמסורת היהודית, למטרה לחיצי לעג ובוז תוך שהם אינם בוחלים במרמה וזיוף. כך למשל שתלו תומכי ליברמן תמונה של דגל ישראל בצילום של שריפת חמץ (מנהג יהודי עתיק יומין ונפוץ מאוד) כל זאת בכדי ליצור רושם שגוי שמכלול היהודים החרדיים שורפים את דגל ישראל.
מפאת קוצר היריעה, נדלג על כלל הניסיונות החוזרים ונשנים לקעקע ערכים יהודיים על ידי מונחים שהושאלו ממקורות בולשביקים ומ'דר שטורמר'..
האובססיה הזאת הגיעה לממדים פתולוגיים ומשתקפת בסרטוני תעמולה מבית היוצר של 'ישראל ביתנו' אשר מלווים בטונים מאיימים ומפחידים בהצגת ציבור חרדי כעוין. נוצר הרושם כי מחברי המסרים תעמולתיים ממפלגת ליברמן דאגו לכך שהמטוטלת של תחושת הזרות, התסכולים והכעסים שנוצרים בשל כושר הסתגלות הפגום בקרב חלק מן בוחריו נעה לכיוון שנאת הדתיים.
נדמה כי המאמץ הצליח לגרום לכך שבוחרי ליברמן אינם מסוגלים יותר להבחין בכך שחלק מן הסיבות הקשורות בהסתגלותם הקשה נובע מכישלון המובהק בקליטתם ע"י מוסדות הקליטה אשר נשלטו בתקופה האחרונה בידי מפלגת 'ישראל ביתנו'.
אתר זה הוקם ומנוהל ע"י נטליה רוטנברג, אזרחית ותושבת ישראל